#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שנח.
מתקיף לה רב יצחק בריה דרב יהודה אלא מעתה חישב להוציא כל
ביתו הכי נמי דלא מיחייב עד דמפיק לכוליה ביתיה. למי הקשה מה הקשה ומה התירוץ? "	"רש""י פירש שהקשה על
אביי, דאוקי מתניתין בשכח למה הצניעו ואפ""ה אזלינן בתר מחשבתו הראשונה וא""כ לא נחייבו אלא בהוצאת כל
ביתו שהיא מחשבתו הראשונה. והתוס' (ד""ה מתקיף) פירשו דאדרב יהודה אבוה פריך, דכיון דאמרת דמוציא חיטה אחת לזריעה חייב אע""פ שאין רגילות
משום דבתר מחשבתו אזלינן ה""נ כשחישב להוציא כל ביתו ניזול בתר מחשבתו. ותירצה הגמ' התם בטלה דעתו אצל כל
אדם, ופירשו התוס' דאין אדם שלא יהא חשוב בעיניו פחות מכל ביתו אבל הכא יש בני אדם שחשובה להם חיטה אחת
לזריעה <sup>קמח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמח.  והרשב""א
פירש דהכא אף השיעור הזה ראוי הוא וחשוב אצל הכל אלא שאין טורחים לכך לכתחילה.</span>"	שבת צא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שנט.
האם אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה? "	"כתבו התוס' (ד""ה אי) שמדאורייתא אין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה אבל
מדרבנן מקבל, ולרש""י אוכל מקבל טומאה מדאורייתא אף בפחות מכביצה. וסיימו התוס' שרש""י חזר בו בכריתות
ובחולין <sup>קמט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמט.  והרשב""א
כתב שאוכל פחות מכביצה אינו מקבל טומאה אפילו מדרבנן.</span>"	שבת תוס' צא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שס.
מדוע רבא הסתפק דווקא 1) בזרק 2) כזית תרומה
3) לבית טמא 4) ויש שם פחות מכביצה אוכלין והאי משלימו לביצה? "	"כתבו התוס' (ד""ה כגון):<br>1) דהשתא בהדדי קא
אתיין דלא מחייב לענין שבת עד דנח, אבל מכניס מכי אתי תוך ג' איכא איסור שבת, ואיסור טומאה ליכא עד
דמצטרף.<br>2) דאיכא איסור לאוכלו
בטומאה אבל פחות מכזית לא. וכן כזית חולין כיון דאין איסור לאוכלו בטומאה לא שייך לומר מיגו דמצטרף
לענין טומאה מצטרף לענין שבת. ולא נקט חצי זית אף שבתרומה טמאה בין בכזית ובין בפחות מכזית איכא איסור
דאורייתא ואין מלקות, דמ""מ כזית חמיר טפי שהרי זית הוא שיעור ללקות עליו בכל מקום <sup>קנ</sup>.<br>3) דלבית טהור
אע""ג דחשיב ללקות עליו זר האוכלו, לא מתחייב בזריקה של פחות מגרוגרת כיון דאיסור זרות לא בא
ע""י הוצאה זו <sup>קנא</sup>.<br>4) מבואר בגמ' דאם אין
שם אוכלין לא מתחייב לענין שבת דבעינן כגרוגרת ולא לענין טומאה דבעינן כביצה. וכתבו התוס' (ד""ה פחות) בפי' א' דה""ה דה""מ למימר דאיכא
כביצה אוכלין שאין הם צריכים לצירוף וכזית בלבד צריך לצירופן. ובפי' ב' כתבו דנקט דוקא פחות מכביצה,
משום דמסתפקא לן אם בכביצה אמרינן דכבר שבע לה טומאה ולא מצטרף.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנ.  והרשב""א
כתב שנקט כזית כדי שתהיה לו עקירה חשובה כי בכזית יש מצוה לכהנים באכילת תרומה.
<br>קנא.  והרשב""א
כתב שלבית טהור היה פשוט לאביי דחייב הואיל וזר לוקה </span>"	שבת צא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שסא.
למדנו במשנה חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. פשיטא?
"	"ביאר אביי שבמשנה מדובר
בשלא נמלך עליו בפירוש אלא שזרקו לאוצר עם פירותיו ולא נתערב יפה עם השאר והרי הוא ניכר ביניהם. מהו דתימא דכיון
דמקומו ניכר הוה ליה כמאן דאצנעיה לחודיה, קמ""ל מדזרקיה לאוצר בטולי בטליה."	שבת צא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שסב. למדנו במשנתנו קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה אע""פ שרוב פירות
מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה. כיצד יפרש את משנתנו 1) חזקיה הסובר שאגד כלי לא
שמיה אגד 2) ר' יוחנן הסובר ששמיה אגד? "	"1) עד שיוציא את כל הקופה בד""א בקופה מלאה קישואין
ודלועין, אבל מליאה חרדל נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב.<br>2) אע""פ שרוב
פירות בחוץ, ולא רוב פירות בלבד אלא אפילו כל פירות פטור עד שיוציא את כל הקופה."	שבת צא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שסג. הגמ' הקשתה דאי ס""ד אגד כלי שמיה אגד קדים ליה איסור גניבה לאיסור שבת
1) מה
תירצה 2) והרי אין קונים ברה""ר? "	"1) בכיס שיש בו נסכא שהן חתיכות ארוכות
וכל זמן שמקצתן בפנים לא קנה. ומיירי שאין הכיס אגוד לרה""י כיון שאין לו שנצין או שיש לו והם כרוכים על
הכיס.<br>2) רש""י הביא
שבכתובות הקשו כן והעמידו בצדי רה""ר אי נמי שצירף ידו למטה מג' וקבלה <sup>קנב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנב.  והרשב""א כתב דיש מפרשים עליו בכזית וגם ראוי
לאכילת כהנים. דהכא סבירא לן כמאן דמוקים לה התם בדאפקה לרה""ר, ולענין מקנה ממש לא דאפקיה מרשות בעלים ואי בעי שקיל קני, ומיהו
לענין גנבה מיחייב, מכיון ליה.</span>"	שבת צא: - צב. 		
